Crop Protection. Post Harvest. Market Linkages. In Ethiopia.
בניית שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה ישראליות לבין שוק החקלאים הקטנים באתיופיה
האם אתם פועלים בשווקים מתפתחים ורוצים להרחיב את פעילותכם?
האם אתם מעוניינים לפעול בשווקים מתפתחים ורוצים ללמוד כיצד והיכן להתחיל?
האם פיתחתם מוצר שעשוי לשנות את חייהם של מיליוני חקלאים קטנים (small-scale farmers) ברחבי העולם?
יש לכם הזדמנות
לקבל מענק בשווי $25,000
לבדיקת היתכנות של המיזם המשותף
ללמוד על השוק הייחודי של
חקלאים קטנים באתיופיה
לקבל ייעוץ מקצועי וממוקד
בנושאי גיוס משאבים ובניית שותפויות אסטרטגיות
להתאים את המוצר והמודל העסקי שלכם לצורכי השוק
לשתף פעולה עם שותפים אסטרטגיים באתיופיה ולפתח מיזמים משותפים
* כל הסיוע הניתן הינו Equity Free
מסע היזמות מגיע לאתיופיה!
הזדמנות ייחודית עבור חברות וסטארט-אפים בתחומים של -
crop protection, post-harvest ו-market linkages לחקור שוק ענק ולבנות שותפויות עם חברות מובילות אשר פועלות באתיופיה.
הצטרפו לתוכנית המעניקה לחברות אג-טק ישראליות הזדמנות להכיר שוק מרתק של חקלאים קטנים, ליזום ולבנות פרויקטים עם שותפים מקומיים ולפעול ביחד להנגשת הפתרונות הטכנולוגיים לאוכלוסייה שמייצרת 80% מהמזון באפריקה.
מסע היזמות הינה יוזמה של תוכנית TOV של הג'וינט (Tikkun Olam Ventures), אשר ממנפת טכנולוגיה ישראלית וידע אגרונומי במטרה לשפר את חייהם של חקלאים קטנים באתיופיה. מסע היזמות יהווה השלמה לתוכנית TOV, עם הרחבת פעילותה לאזורים נוספים באתיופיה ומול שותפים נוספים, והגעתה ליותר חקלאים.
הגישו את מועמדותכם עד ה-19.3.24
ושריינו את מקומותיכם בתוכנית!
לפרטים נוספים: Ron.yakir@pearsprogram.com
Crop protection
הגנת הצומח
הגנת הצומח היא מערכת של אסטרטגיות ואמצעים המופעלים כדי להגן על יבולים מפני איומים של מזיקים, מחלות וגורמי לחץ סביבתיים, לאורך כל מחזור הגידול. זהו אתגר גדול עבור חקלאים באתיופיה, שכן היעדר תשומות איכותיות, טכניקות הדברה לקויות וטכנולוגיות מיושנות גורמות לאובדן יבול גדול: כ-27% מהדגנים ו-23% מכלל היבולים מדי שנה. בנוסף, 82% מ-400 מוצרי ההדברה הרשומים באתיופיה שייכים למחלקות המסוכנות של ארגון הבריאות העולמי, 52% מהם מסווגים כ-"בינוני עד מסוכן ביותר" ומהווים סיכונים בריאותיים לחקלאים ולצרכנים, מה שמעורר גם אתגרים מול שוקי היצוא.
בשנת 2021 יצאה ממשלת אתיופיה בתוכנית לפיתוח כלכלי לעשר שנים (2021-2030) המציבה את החקלאות בראש סדר העדיפויות, תוך שימת דגש על הגנת הגידולים כאמצעי להגברת התפוקה. התוכנית מתמקדת במיזעור הפסדים ועלויות, קידום ייצוא תוצרת חקלאית ודיגיטציה של שרשרת האספקה. תוכנית זאת, בשילוב הדיגיטציה המוגברת שעובר השוק, פותחת צוהר לחדשנות וכניסת פתרונות שנחשבו עד כה מחוץ לתחום.
Post Harvest
פוסט הרווסט
ניהול התוצר החקלאי (post-harvest) מתייחס למכלול הפרקטיקות והתהליכים המתרחשים לאחר קצירת היבולים ולפני שהם מגיעים לצרכן או לשוק. לחקלאים באתיופיה חסרות טכנולוגיות בתחומי אחסון, טיפול, אריזה, קירור ועיבוד, מה שמגביל את כוחם וגורם להם להיות תלויים בסוחרים. גישה לטכנולוגיות המתאימות לשחקנים שונים בשרשרת האספקה תאפשר להם לנהל טוב יותר את עסקיהם, תצמצם אובדן יבול אשר עלול להגיע בגידולים מסוימים ל-30% ותגדיל את רווחיות הענף כולו. יתרה מכך, שמירה על איכות והארכת חיי המדף של התוצרת עשויה לפתוח אפיקי ייצוא נוספים.
לאור העובדה כי ממשלת אתיופיה שמה דגש רב על העלאת ערך התוצרת החקלאית במדינה באמצעות עידוד תיעוש, לתהליכי עיבוד התוצרת החקלאית תפקיד מרכזי בתוכנית מסע היזמות. הממשלה תומכת במאמצים אלו על ידי שיפור התשתיות והחיבורים בין שחקנים שונים במגזר החקלאות, בין היתר באמצעות פיתוח כבישים, מערכות מים, אנרגיה ולוגיסטיקה לתמיכה בייצור ובגישה לשווקים; יצירת מסגרת חוקית לביטוח תוצרת חקלאית, ייעול דרישות רישוי עסקים והסרת חסמי תעריפים לסחר בינלאומי.
Market Linkages
גישה לשוק
הגישה לשוק היא החיבור בין החקלאי לבין הלקוח, הנעשית באמצעות שרשרת בעלי עניין שונים. עם כ-12 מיליון חקלאים קטנים במדינה, השוק האתיופי מתמודד עם אתגרים כגון חוסר תיאום בין מחירי השוק, קשר חלש ובלתי ישיר בין קונים לבין מגדלים, וגישה מוגבלת למידע על חקלאים ותוצרת חקלאית. כל אלה מובילים לבידוד הגורמים השונים במערכת ולהגבלת פוטנציאל ההכנסות של החקלאים.
ממשלת אתיופיה בחרה בנושא זה כאחד ממרכיבי המפתח של "תוכנית אתיופיה הדיגיטלית 2025", ומקדמת השקעות לאומיות ובינלאומיות בתחום. התוכנית שמה דגש על רתימת טכנולוגיה לבניית פלטפורמות חקלאיות שבהן כל השירותים, הנתונים והתקשורת הם דיגיטליים וניתנים לעיבוד ולניתוח. חלק מתהליך זה מתבטא בתמיכה ביוזמות אג-טק ובנציגי המגזר הפרטי היכולים להניע ולקדם את השינוי. לשם מטרה זו, מקודמת באתיופיה רפורמה בתחום התקשורת, אשר מיועדת להרחיב את הגישה לרשת האינטרנט ולאפשר כניסה של כלים דיגיטליים לייעול תהליך הייצור החקלאי וקישוריות שרשראות האספקה.
למה אתיופיה?
השוק האתיופי הוא אחד מהשווקים הצומחים ביותר באפריקה, עם קצב צמיחה שנתי של כמעט 10% לפני 2020 ושל 5.5% בשנים האחרונות (לעומת ממוצע צמיחה אזורי של 4.3%).
החקלאות תורמת ל-41% מהתמ"ג, 90% מהייצוא, והינה העיסוק העיקרי של 80% מהאוכלוסייה. 90% מהתוצרת החקלאית באתיופיה מגיעה ממשקים קטנים ובינוניים (12 מיליון משקי בית). על פי מינהל הסחר הבינלאומי של ארה"ב, המגזר צפוי לצמוח בקצב של6.2% לשנה בעשר השנים הבאות. הממשלה מזהה בתיעוש ובשיפור הפרודוקטיביות במגזר החקלאות מפתח לצמיחה, ושואפת להעלות את ערכו על ידי מתן כלים לחקלאים קטנים ובינוניים לשפר את איכות וכמות התשואה תוך חיבורם לשווקים וללקוחות.
במקביל, השקעות ממשלתיות ובינלאומיות צפויות לגדול - בעיקר בדיגיטציה ובשירותים הקשורים לניהול חוות חקלאיות - ובהרחבת הנוכחות של המגזר הפרטי כמנוע לשיפור היעילות והעלאת קצב התפתחות הענף. צירוף גורמים אלו מהווה הזדמנות עסקית עבור חברות אג-טק בכניסה לאתיופיה ובחיבור לשוק ענק, תוך יצירת אימפקט חברתי משמעותי.
המודל
התוכנית נועדה לאפ שר חשיפה ובחינה הדדית של פרויקטים ושותפויות עם שותפים מקומיים על בסיס הבנה מעמיקה של הצרכים ושל המציאות בשטח.
יצירת קרקע להבנת השטח ואדפטציה
אנו בונים את היכולות של שני הצדדים להבין אחד את השני, על מנת לוודא שברגע שנוצר עניין עסקי, לשני הצדדים יש את הכלים הדרושים ליישום. חלק זה כולל שיתוף ידע עם החברות הישראליות על ההקשר האתיופי, סיוע בהתאמת המוצרים והמודלים העסקיים שלהן, וטיפוח היכולת של בעלי העניין האתיופיים לתקשר עם עמיתיהם הישראלים.
הבנת הצרכים של השותפים באתיופיה
אנו תמיד מתחילים בהבנת השטח.
החברות המשתתפות ייבחרו בהתאם לצרכים של שותפי התוכנית באתיופיה, כדי להבטיח את הסיכויים המרביים להתאמה הדדית לפיתוח פרויקט משותף.
מימון:
זהו חלק מכריע בהצלחת השותפות. משתתפי התוכנית מקבלים ייעוץ בתחום גיוס המשאבים והזדמנויות מימון התואמות את מאפייני הפרויקט עליו הם מנהלים שיח עם שותפיהם האתיופיים. בנוסף, שני פרויקטים יזכו במענק בשווי $25,000 כל אחד למימוש השותפות בשטח.
בניית שותפויות (מאצ'מייקינג):
התוכנית עושה שימוש במתודולוגיות מגוונות לחשיפה הדרגתית הדדית של המשתתפים הישראליים והשותפים האתיופיים, על מנת להבטיח תהליך נכון, מקצועי ויעיל. החיבור מתחיל במעורבות של השותפים באתיופיה בתהליך בחירת המשתתפים הישראלים ומסתיים בהגשת בקשות משותפות למענק. כך נפתחת הזדמנות להיכרות מעמיקה ולבניית יחסי אמון.
הגשת מועמדות
רק גורם בכיר אחד מכל חברה
רשאי להגיש בקשה.
מספר המקומות מוגבל.
* תוכנית ההכשרה תתקיים במשך כ-20 שעות במאי 2024.
למידע נוסף: Ron.yakir@pearsprogram.com
שותפים להובלת התוכנית:
תוכנית פיירס לחדשנות גולבלית
ארגון לא ממשלתי וללא מטרות רווח, שמטרתו להגדיל את תרומתה של ישראל לפיתוח בינלאומי ולסיוע הומניטרי באמצעות חדשנות,וטכנולוגיה. על ידי בניית גשרים בין צרכים להזדמנויות ולאנשים בעולם המתפתח, תוכנית פיירס מקווה לאפשר ליזמים ולחדשנות מישראל למלא תפקיד גדול יותר בהתמודדות עם האתגרים הדחופים ביותר של זמננו: נגישות למים, מזון, אנרגיה נקייה, חינוך ושירותי בריאות לכולם.
הג'וינט
הארגון ההומניטרי היהודי המוביל בעולם. עם עשרות שנות ניסיון במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בתכניות פיתוח שונות, הג'וינט רותם חדשנות ומומחיות ישראלית במטרה לשפר את רווחתם של חקלאים קטנים במדינות מתפתחות.
משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי
מקדם סחר בין ישראל למדינות ברחבי העולם. תומך בחברות ישראליות בפעילותן העסקית כדי לספק פתרונות לאתגרים של מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. השותפות האסטרטגית עם מינהל סחר החוץ של משרד הכלכלה הישראלי והג'וינט מבקשת להעמיק את השפעתה של ישראל על "בסיס הפירמידה" באפריקה.